כשמכניסים גור חדש הביתה, ההתלהבות רבה והשמחה גדולה, אך לעתים ההתקהלות סביב הכלבלב החמוד והרעש הגדול שנוצר סביבו, מגיעים על חשבון חינוך איכותי. לרוע המזל, אנחנו עדים לעתים קרובות לטיפול לא נכון ולחוסר מתן תשומת לב לאילוף גורים וכתוצאה מכך מתפתחים דפוסי התנהגות לא תקינים, המלווים את הכלבלב בבגרותו ובסופו של דבר מובילים לכך שייזנח לאנחות. במאמר שלפניכם נדבר על אילוף גורים ונספק כמה טיפים חשובים בנושא זה.

אילוף גורים לצרכים – יצירת הרגל והגדרת סביבת מחיה

קיימת חשיבות עליונה להגדיר בשלב מוקדם ככל האפשר את מקום הכלב במרחב הביתי, כלומר אותו אזור שיהווה עבורו מעין חדר שינה. מומלץ ביותר להיעזר בתיחום, כלומר בשער תינוקות בכניסה לחדרים או בגדר גורים מיוחדת. בדרך זו תוכלו להגביל את חופש התנועה של הגור ולהגדיר עבורו את מקום המרבץ שלו כאשר לא תוכלו להשגיח עליו מקרוב.

גורים צעירים יש להוציא לטיול קצר מדי שעתיים בממוצע, גורים מתבגרים ניתן להוציא במרווחים של שלוש עד ארבע שעות ואילו כלבים בוגרים יסתפקו בשלוש עד ארבע יציאות ביום. חשוב שלא לסיים את הטיול ישירות לאחר עשיית הצרכים, אלא להמשיכו מספר דקות נוספות, זאת כדי שהגור לא יקשר את עשיית הצרכים עם החזרה הביתה שכן במקרה הזה הוא עשוי להבין כי מענישים אותו על שעשה את צרכיו. מומלץ לתגמל את הגור עם חטיף שהוא אוהב או עם ליטוף ומילים אוהבות בקול נעים לאחר שהוא מסיים לעשות את הצרכים שלו בחוץ וזאת כדי שילמד שעשיית צרכים בחוץ היא פעולה חיובית, רצויה ומתגמלת. אם הגור מפספס, חשוב שלא לצעוק עליו או להעניש אותו, שכן כתוצאה מכך הוא עשוי להימנע בעתיד מלעשות את צרכיו בנוכחותכם. תחת זאת יש לנקות את המקום בעזרת מים עם אבקת כביסה או מים וחומץ (בשום מקרה אין להשתמש באקונומיקה לצורך זה שכן החומר מזכיר לכלבים את ריח השתן) ולנסות לשים לב באילו מועדים מתרחשים הפספוסים, על מנת שניתן יהיה למנוע אותם בעתיד. שימו לב – אילוף גורים הוא תהליך הדורש לא מעט סבלנות, התמדה וכוחות נפשיים.

עיכוב נשיכה בגורים

הנשיכות מהוות חלק אינטגרלי מתרבות המשחק בקרב גורים. כשהגור הקטן והמתוק נושך אותנו, הוא למעשה חוקר אותנו ואת העולם שסביבו ומנסה להבין מתי בדיוק הוא גורם לנו לכאבים. כלב שלא למד "עיכוב נשיכה" בהיותו גור, יתקשה לווסת את עוצמת הנשיכה שלו בבגרותו. אי לכך, כאשר הכלב נושך אתכם, הגיבו כאילו אתם הגור שננשך. השמיעו קריאת כאב בטון מתבכיין והרחיקו את הכלב מהיד או הרגל. כאשר הכלב מפסיק לנשוך, חשוב לשבח אותו ולהציע לו את היד שנית.

בדרך כלל בפעם השנייה הגור ילקק את היד או ינשך אותה בעדינות. אם הגור נושך את היד בחוזקה גם בפעם השנייה, יש להגיב בקריאת כאב ולהתרחק מהמקום לאלתר, על מנת שיבין שנשיכות חזקות מדי מרחיקות אתכם.

אילוף תגובה למשמע השם

חשוב ביותר שהגור יידע להגיב למשמע שמו. על מנת לאלף את הגור לעשות זאת, יש לקרוא בשמו ולתגמל אותו עם חטיף בכל אחת מהפעמים שבהן הוא מגיב. חשוב לתגמל את הגור גם אם הוא רק מביט לכיוונכם ולא ממש שועט לעברכם. בתחילת התהליך יש לבצע את הפעולה בסביבה שקטה מאוד ונטולת גירויים ולאחר מכן, עם ההתקדמות, יש להתחיל להוסיף באופן הדרגתי עוד ועוד גירויים והסחות דעת.

חשוב ביותר שלא לקרוא בשמו של הגור כאשר ברור לכם לחלוטין שהוא לא עתיד להגיב, כמו למשל בזמן הארוחה. בנוסף לכך חשוב מאוד שלא לקרוא לו בשמו ולאחר מכן לעשות לו דברים שהוא לא אוהב כמו למשל להכניס אותו למקלחת או למשוך אותו מגינת הכלבים בזמן משחק.